א. הרמת מסך לדמות הגבר ביצירת משעול

136 | האם את צוכה או בוחקת הנוכחי בשיר מתרכז במאפייני ההסוואה של מטפורת האב ובמשמעותה האירונית . הזאב בשיר מתחפש לדמות אב, בדומה לזאב המתחפש לסבתא במעשייה כיפה אדומה . האב הוא הדמות הגברית הראשונה המופיעה בשיר אך מיד נחשפת התחפושת שלו : "אבי זאב קטן" ( נני ושנינו : 37 ) . מטפורת האב מעניקה לגבר תפקיד של שומר מסור הדואג לשלומה של 'אני' נשית חלשה . האב מחפש את בתו ( הדוברת בשיר ) בכל מקום : "כבר אבי מחפש אחרי בכל הארץ" ( שם ) . מערכת יחסים בין אב לבתו מנוגדת למערכת יחסים בין אישה למחזריה : גברים תרים אחר האישה למען סיפוק יצריהם שלהם ולא למענה . האב הוא שם הסוואה כולל לגברים, העומד בניגוד למטרתם האמיתית בחיפוש אחריה — פיתוי האישה ומימוש תשוקתם : "הם רוצים להיות שמחים הלילה / בשמלתי האדומה" ( שם ) . 92 גלעד מלצר טוען ש"אירוניה היא קונפליקט בין שתי משמעויות" ( 2000 : 12 ) . בשיר "שמלתי האדומה" איחדה משעול שתי דמויות בעלות תפקידים מנוגדים ביחס לאישה : חולשה ותושיה . השימוש בניגוד מפרק את מסווה ההגנה של הגברים על תשוקתם הבלתי מרוסנת, ומציג אותה כאירונית . מיואיק מוסיף כי אין די בקונפליקט ניגו...  To the book