א. ה'אני' מחוץ לאגדות — הדיאלוג האירוני עם "כיפה אדומה", "סינדרלה" ו"היפהפייה הנרדמת"

78 | האם את צוכה או בוחקת מעשיית העם "כיפה אדומה" במעשיית העם הידועה "כיפה אדומה" הדמות הנשית היא ילדה-נערה הלבושה בבגדים אדומים . הלבוש, ובעיקר צבעו האדום, הוא המקנה לה את זהותה . כלומר, זהותה מתבססת על מאפיין חיצוני . הצבע האדום, מציין ברונו בטלהיים, מסמל את מיניותה המתפתחת של הנערה, שאחד מסימניה הוא הופעת המחזור 49 לדבריו, כיפה אדומה איננה בוגרת מספיק כדי להתנסות בחוויה החודשי . 50 לפיכך, מהווה המיניות המתפתחת בשלביה מינית, אף שגופה בשל לכך . הראשונים סכנה עבורה . גרסאות שונות של הסיפור מציגות את כיפה אדומה כילדה תמימה היוצאת ליער ונופלת ברשתו של הזאב הטורף בלי לגלות התנגדות כלשהי ( בטלהיים, 1987 : 134 - 135 ) . תמימותה הילדותית מוצאת את ביטויה בשאלות החקרניות המופנות אל הזאב המחופש לסבתה, השוכב במיטתה . כיפה אדומה אינה מזהה את הזאב המחופש ואינה מודעת לסכנה בה היא נתונה, ובמקום לברוח ממשיכה לשאול . בשיר "כבתה שמלתי האדומה" ( נני ושנינו : 37 ) יוצרת משעול פרודיה על דמותה של כיפה אדומה מאגדת העם . הטור הראשון בשיר — "כבתה שמלתי האדומה" — יוצר קשר אינטר-טקסטואלי ברור עם המעשייה . יחד ע...  To the book