על עודפות וחסר — מבט בשירתו של ארז ביטון

264 קציעה עלון הפואטיקה של ביטון מצויה פנומנולוגיה חושנית המצעידה אותנו בבִטחה אל עבר הפוליטי והתיאולוגי . הממשות השופעת המתוארת מצביעה תמיד אל עבר הלא נראה, הנסתר, העלום, הנומינוזי . השירים הם ניסיון ללכוד במילים ספורות אפיפניוֹת של הבשר האילם והעין הרואה . בו זמנית, הם מצפינים ביקורת פוליטית נוקבת . אשתמש גם במונחים נוספים הלקוחים מהגותו של הפילוסוף הצרפתי ז'אן לוּק מריון, כגון "מתן" ו"תופעה רוויה" . לבסוף אראה גם כיצד מתוך שירתו של ביטון עולה דבר מה כללי המאפיין את אופן הקבלה והיצוג של "המזרחיות" או "המצב המזרחי" . כדוגמא להתרחשות שירית בה מתחוללת הנומנקלטורה כאקט פואטי ההופך לפוליטי ולרוחני, הנה השיר הידוע של ארז ביטון "חתונה מרוקאית" : א . מִי שֶלֹּא רָאָה חֲתֻנָּה מָרוֹקָאִית מִיָּמָיו - / שָׁמַעְנוּ שָׁמַעְנוּ, / בְּרוּכוּת קְמוּרוֹת יָדַיִךְ בְּתֻפֵּי הַטַּמְטַם, / שָׂרָה בַּת דּוֹדוֹ, / מִקְּצֵה הַכְּפָר וְעַד קְצֵה הַכְּפָר / עַרְבִים וִיהוּדִים נָבוֹא . / רָאִינוּ רָאִינוּ / אֶת חֶבְיוֹנִיּוֹת הָעָרָק, אֶת שַׁרְשְׁרוֹת הַיּוֹנִים הַצְּלוּיוֹת / אֶת מִרְבְּצֵי הַתְּמָרִים בְּ...  To the book