|
|
פרק 3 : “עקבות שחורות“ ביצירתו של אפלפלד 115 הורג את הרוצח היהודי פלוש . ביצירה עד שיעלה עמוד השחר הגיבורה היהודייה המומרת בלנקה רוצחת את בעלה הנוצרי אדולף . היהודים הנגועים ב“עקבה שחורה“ המובילה לרצח עוסקים אפוא הן ברצח של יהודים אחרים, והן ברצח של גויים נוצרים . לעתים לכאורה ניתנת הצדקה לרצח - אם זוהי בלנקה הרוצחת את בעלה המתעלל והמכה בעל השם הסימבולי אדולף, ואם זהו ארווין, הנושא את שם מחברו, הרוצח את הנאצי נכטינגל, מי שרצח את הוריו . גם במקרים אלו עמדת המחבר המובלע אמביוולנטית, מדגישה את הפרובלמטיקה הרבה הכרוכה באקט הרצח . כך, למשל, נרמז כי הנפשות הרוצחות הן דמויות היברידיות המושפעות בתשתית נשמתן מסביבת הגויים שבה הן חיות . אפלפלד בונה שקילוּת סימבולית נסתרת בין ישו, היהודי הרצוח והמעונה, לבין היהודים הרצוחים והמעונים ניצולי השואה, וכך מייתר את המקור לתשוקת היהודים להידמות לנוצרים . היהודים הם “ישו האמיתי“ ולא רק “רוצחיו“ . זוהי מציאות מעגלית שבה הרוצחים, אם באופן ממשי ואם אלו המתויגים כך, הם גם הקורבנות . מציאות זו מתקיימת באופן מובהק ביצירות מסילת ברזל , ליש , עד שיעלה עמוד השחר ו...
To the book |
|
|