מבוא

0 1 א י מנ י ו ת האלוהות הגברית . שרידיו של מערך תודעתי זה מצויים עד היום . כך הפכו האמנות והאימהוּת בשיח התרבותי לספֵרות מקבילות ונפרדות בעוד שלאורך ההיסטוריה הן נפגשו בעוצמה בכל פעם שאמנית הפכה לאם . בכל פעם כזו הייתה האמנית צריכה להתמודד עם הייעוד שנקבע לה כאישה, אשר עמד בניגוד למקצועה בשל דגמי המחשבה הפטריארכאליים . לכן, חלק מן האמניות הפסיקו ליצור אמנות, לפי הוראת הבעל והמשפחה או עקב חוסר היכולת לשלב בין פעילות מקצועית וטיפול בילדים ; אחרות המשיכו ליצור אמנות תוך ניסיון לקיים את ההפרדה הברורה בין שתי הספֵרות הללו או, לחילופין, תוך ניסיון לשלב ביניהן . ניסיונות אלו עלו לא פעם במחיר דמים . עליית מעמדה של האמנות הגבוהה, למן תקופת הרנסנס ואילך, הביאה למחשבה כי הבחירה באמנות מאפילה על דרישות אחרות של הגוף, הנפש, המשפחה והחברה ויש להיות מושקע בה לחלוטין כדי ליצור . ביטוי חריף של תפיסה זו עולה מדבריו של האמן מרסל דושאן ( Duchamp ) : ברגע מסוים הבנתי שהחיים לא זקוקים לעול נוסף, עם חובות רבים מדי, הקרויים בדרך כלל רעיה, ילדים, בית, מכונית [ . . . ] . לאמן היום [ . . . ] אין צורך בחובות חבר...  To the book