פוטו בגדאד

4 6 א ו פ- פ ו ט ו יושבים ההורים . שני הגברים בחליפות הכהות ממסגרים ועוטפים את התצוגה המשפחתית, מסמנים את ההווה המגדרי והתרבותי של יהודי עיראק בזמנם . שתי הנשים, בתסרוקות ובשמלות בסגנון שנות ה- 20 באירופה ( סגנון שהיווה חלק מתהליכי שחרור עצמי שהובילו נשים במערב ) , נראות מוגנות בין שני אחיהן, זוכות לתמיכתם . הופעתן מעידה על כך שנחשפו לתרבות מערבית ולהשכלה, וכפי הנראה למדו ב"אליאנס" . ההורים, דור העבר, לבושים עדיין בבגדים הדומים לבגדי המוסלמים שבקִרבם חיו . בעוד הבעתם של שני האחים ושל האחות הניצבת מצד ימין נראית לנו גאה ושמחה, הבעתה של האחות הניצבת מצד שמאל שונה, אופורית פחות, דומה אולי להבעתם של ההורים . אופיין הכפול של הבעות אלו מעלה על הדעת את הבשורה וההבטחה שהביאו עִמם תהליכי המודרניזציה לנשים משכבת האליטה בעיראק, כאשר משפחותיהן עודדו אותן לצאת לרכוש השכלה . מאידך, ובמבט לאחור, ההבעות האלה מרמזות גם על העתיד לבוא עם ההגירה לישראל - הגירה שעצרה את תהליך רכישת ההשכלה . כך כותבת החוקרת עזיזה כזום : נשים אלה, משכילות, מערביות, ולא אחת אף בעלות רקע של פעילות למען השגת תפקידים מגדריים חדש...  To the book