|
|
152 | בתיה שמעוני ערב — לסובייטים שניצחו את הנאצים . האירוע הזה מבהיר לשולה את האבסורד המגוחך בו היא נמצאת, ואת הנלעגות של החסות שהיא נותנת למי שלמעשה חפץ במותה ובחיסולה של מדינתה . בשלב הזה היא נאלצת לנקוט עמדה . בראשית מערכת יחסי החסות בינה ובין המשורר שולה מתנהלת באופן מהוסס . כמי שממלאה אחר הצו המוסרי שקיבלה ממרדוך, היא מבקשת לנהוג בו הכנסת אורחים מוחלטת, לקבל אותו אל תוך הבית בלי לדרוש דבר . כך למשל, היא יוצאת לקנות עבורו את המצרכים הדרושים לו — בירה וסיגריות — כדי שירגיש בנוח, גם אם היא נאלצת לצאת לסופרמרקט מרוחק כדי לא לעורר את חשדו של בעל המכולת . היא משקרת לשכנה הידידותי טוביה לגבי זהות החוסה בביתה, ובעיקר היא מאפשרת לפתחי לפלרטט עמה . אבל לאט לאט האיזון מופר, ובעלת הבית מאבדת את השליטה על מקומה בבית, כאשר המשורר, האורח מבקש להשתלט על תודעתה ועל גופה . בעוד שהוא מסתובב בבית באופן חופשי, היא כלואה בחדרו של בנה : חוששת הייתה לצאת מן החדר . הדומייה שהייתה בדירה העבירה בה רטט . ואולי הלך המשורר לחדרו, ייחלה בלבה, אבל היא ידעה שהוא יושב בטרקלין כאורב לה . המילה "אורב" הרטיטה אותה ש...
To the book |
|
|