בניית–לבֵנים והתפתחותה

315 שני ארמונות המלכה משני עברי הנהר . הנִקבה נבנתה כולה לבנים בצורת שני קירות זקופים וגג מקומר . הגג כוסה בשכבת אספלט לשם בידוד נגד חדירת מי הנהר . כדי להוציא לפועל את העבודה הזאת היטו את זרם הנהר לכיוון אחר, חפרו בקרקעיתו והקימו את הנִקבה . כל העבודה נמשכה שבעה ימים, דוגמא יפה לקצב הבנייה . התקדמות – מה בעשיית לבנים ובנייתן אנו מוצאים במצרים . גם פה נעשו הלבנים הראשונות מבוץ ( הנילוס ) , בתוספת חול, תבן, קנה וסוף . אולם אפשר להגיד שעשיית הלבנים התנהלה כבר לפי שיטה מדעית – נסיונית . כדי לקבל חוזק מקסימלי של הלבנה שתעמוד יפה בפני ההשפעות המזיקות של האקלים, נעשו כמה תבניות ( מודלים ) מתערובות בהרכב שונה, הונחו לייבוש בשמש ואחרי התקשותם הועמדו התבניות למבחן ( עד הרומאים יובשו עדיין רוב הלבנים באוויר, ורק לעתים רחוקות שרפו אותן באמצעים מלאכותיים ) . ברור שאותה תערובת שתוצאתה היתה הלבנה הקשה והחזקה ביותר, היא שנתקבלה . על קשיות הלבנה מעידים ההיסטוריונים המספרים שהלבנה היתה קשה עד כדי כך, שהעבודה בה היתה כמו בסלע רך ואפשר היה לזרוק אותה מהפירמידה בלי שתיסדק או תיפגם . ממדי הלבנה, שהיו אמנם ...  To the book