מהתאולוגיה של הנבדל לשלילת הלאום 411 א . 'שחזור' עמדת החתם סופר בסוגיית שכחת לשון הקודש ושיבוש הלשונות היהודיות כבמקומות רבים אחרים, גם במסגרת מאמר לשון הקודש הרבי מסטמר ניצב ברצף ברור עם דיונו של ר' שלום דובער שניאורסון מלובביץ' ( האדמו"ר רש"ב ) , האדמו"ר החמישי של חב"ד . בדיונו בלשון הקודש משנת ,1916 כבנושאים אחרים הקשורים בהתנגדות לתנועה הציונית, העמיד האדמו"ר הרש"ב את מרבית המקורות הראשונים לדיון, כולל רבים מאלה שעתידים היו לשמש את הרבי מסטמר . ועם זאת ישנם הבדלים משמעותיים באופן, בדרך ובנרטיב באמצעותם שוזרים השניים אותם המקורות . הנרטיב המשמש את הרש"ב נגזר מתפישת הלשון של הרמב"ן בפירושו לתורה, אותה הוא מפתח לאור מספר מקורות נוספים . טענתו היסודית היא שלשון הקודש היא לשון התגלותית, קדם לאומית, המבוררת לקדושה, שאין לערבה בדיבורים של הבל וחול : לשון הקדש הוא לשון תורה ולא לשון עם . במִלות אחרות, לשון הקדש הוא לשון עצמיי ולא לשון הסכמיי . לשון הקדש מובדל מכל הלשונות, כל הלשונות שבני אדם מדברים בהם העם קדם אל הלשון, אבל לשון הקדש הוא 661 קדם לכל נברא . לפיכך, ממשיך האדמו"ר, לא דיברו יש...
To the book