הפולמוס החרדי כנגד הציונים במאסף אור לישרים

מהתאולוגיה של הנבדל לשלילת הלאום 387 בהן דנו . כנגד עמידה זו מוצגת הציונות כמי שמונעת על ידי 'רוח הזמן והמקום' . כחיזוק מצוטטים משה לילינבלום ואחד העם מתוך כתביהם העקרוניים העוסקים בהתחדשותה הרוחנית והתרבותית של האומה . לילינבלום מצוטט מתוך חיבורו שבעילום שם כמי שמעמת את תחיית הספרות העברית החדשה כנגד רוחו המאובנת של התלמוד : 'אני מן מתי עולם של תלמוד בבלי, שהחיתה הספרות העברית, ספרות שהיא עצמה 626 הגם שבחיבורים אחרים לילינבלום דווקא יוצא להגנת התלמוד מתה' ; 627 גם דבריו של אחד העם כנגד מתקיפיו, ביניהם ר' יהודה אריה מודינה . מצוטטים ולצדם פירושי הדברים, לפי הבנת מחברי אור לישרים, מובאים בסוגריים : 'וכפי שיבאר "אחד העם" : "הכנסת זרם של חיים חדשים בתמונת שאיפה חיה בלב לאחדות האומה, לתחיתה ( מחניטת התלמוד ) והתפתחותה החפשית ( מהדת ) לפי רוחה ( רוח הלאומי והמוסרי שלה ) 628 'פירושים' אלה לא מדייקים בתיאור על יסודות אנושיים כלליים" . ' עמדתו של אחד העם, כפי שלא דייקו בתיאור עמדתו של לילינבלום . אחד העם ראה בתלמוד סימן להתפתחות מוסרית הבאה מתוך 'תורה שבלב', אם גם היה שותף לרבים אחרים בהגדרת ה...  To the book