פרק עשירי: מדמיוּנו של הנבדל לשלילת הלאום: קולקטיב, ארץ ושפה במחשבת הרבי מסטמר

מהתאולוגיה של הנבדל לשלילת הלאום 379 נוספות בתוך העולם היהודי, בין השאר נודע כיריב מר של תנועת חב"ד והעומד בראשה מנחם מנדל שניאורסון מלובביץ' . הדיון ברבי מסטמר חותם את מכלול הדיונים שהוצעו עד כה בהתגבשותה של האורתודוקסיה היהודית, ובכללה ביסודותיה של היהדות החרדית ; מחשבתו היא מקרה בוחן חשוב, אם גם מוקצן, לאופן בו הזרתה של יהדות אירופה בעת החדשה, שבה והשתקפה בעמדה תאולוגית בעלת מאפיינים וולונטריים מגובשים . במחשבת הרבי מסטמר משתקפת האידאולוגיה של הנידוי, או הזרות, במלוא העוצמה, ומתגלמת בעמדה ששוללת את מכלול המרכיבים האומרים לתמוך בנורמליזציה של העם היהודי . הזרות היהודית מתגלגלת כאן בשלילה חריפה של האפשרות לכינונם של יחסי זהות נורמליים בין העם ללאום, העם להיסטוריה, והעם ללשון . הדגשת הזרות היהודית והחתירה אליה אינה מייחדת רק את היהדות החרדית ; במובנים מסוימים היא עומדת אף ביסוד הלאומיות עצמה, שבה היסוד הלאומי נתפש כנבדל וכמי שאינו יכול להתערב בלאומים אחרים ; ומכאן, לפי תפישה זו, שיש לממשו באמצעות חתירה לאוטונומיה ולנורמליזציה פוליטית . הגדרת הנבדלות היסודית של העם היהודי והצעת פתרון קו...  To the book