חרדיות וקדם לאומיות: ארץ ישראל והמרחב המדומיין

ר' יעקב עמדן ויסודותיה של היהדות החרדית 339 כשורש לרעות החולות של תקופתו : חיקוי מנהגי הנכרים, בגדיהם, לשונם ולימוד החכמות הזרות . הדגש המיוחד שניתן לארץ ישראל ולבית המקדש בכתביו השונים קשור בביסוס הדימוי החדש של הקהילה, אותו הוא פורש במקומות שונים, בבחינת השלד של העמידה החרדית נגד תמורות ו'זיהום' ( 'קיא תחת יופי הצורות הצחות' ) הבאים מממד הזמן . ארץ ישראל מתפקדת כסמל למרחב מדומיין שמתוכו ולאורו הוא רואה את הקהילה בדמותה האידאלית, ההולכת ונשכחת בגין מה שנתפש כהשתלטות 'המרחב הנכרי' על המציאות היהודית : על כן שמעוני אחיי ורעי המתגוררים בארץ לא לנו על אדמה טמאה זכרו זאת והתאוששו . זכרו את ה' וירושלים תעלה על לבבכם התקוששו וקושו . המזכירים את ה' אל דמי לכם תמיד לא יחשו . . . ואל תחשבו להשתקע בחוץ לארץ חס ושלום לקיים ( ויקרא כו, לח ) ואכלה אתכם וגו' . . . נרדפנו יגענו ולא הונח לנו . . . אחר ששכחנו דירת ארץ ישראל לגמרי . אין אחד מאלף מתעורר להחזיק בה להתיישב שם לדור . . . אין איש שם על לב מבקש אהבתה . . . כמדומה לנו בהיותנו בשלוה בחוץ לארץ שכבר מצאנו ארץ ישראל וירושלים אחרת דוגמתה . על כן בא...  To the book