עקבא דמשיחא ומשתלה של סטיות: עיצוב תפישת הזמן, המסורת והסטייה

ר' יעקב עמדן ויסודותיה של היהדות החרדית 325 חברתי פרטני, ותוך כדי פירוט מדוקדק של התחלואים הקשורים בכל אחד מן הטיפוסים בחברה : וכבר בימים ראשונים אמרו חכמים אין אמת בארץ . . . אף כי הכי השתא דאמסור עלמא בידא דטפשאי, אזלי בתר איפכא, קושטא לא קאי וקאי איפכא [ עתה משנמסר העולם ביד הטיפשים, הולכים אחר ההיפך, האמת אינה מצויה ומצוי ההיפך ] . . . פסו אמונים מבני אדם והארץ חנפה תחת יושביה . מאת נביאי ש"ץ שר"י יצאה חנופה לכל האר"ש . . . ורואה אני פני הדור כפני הכלב ( משנה, סוטה ט, טו ) בודאי . . . והארץ בוקה מבוקה ומבולקה עבדים מבני כנען ( שצוה את בניו אל תאמרו אמת ) משלו בנו ותהי האמת נעדרת . אי אפשר להעלות על ספר כל מידת הכלביות הגוברת ומתפשטת בזמן הלז ( שהוא עקבות משיחא בלי שום ספק בעולם אוי לדור שכך עלתה בימיו ) לא בלבד בצבועים המתראים וידועים כי גם במתראים צנועים, ורבים חללים הפילה, קטנים שלא כלו להם חדשיהם . עכשיו הנפלים נוחלים ומנחילים . . . ובני קיימא עשירים יושביה בשפלים . . . ( על כן תקוה טובה לישראל להגיע מהר בימינו ביאת בר נפלי ( בבלי, סנהדרין צו ע"ב ) וארץ רפאים תפיל ונקתה מהרפאים ...  To the book