לשון ומגורים נבדלים

316 אורתודוקסיה ומשטר המודרניות שפת יהודית ( כמו שעשו אבותינו הקדושים ששינו לשון לועז בכוונה 521 כדי שיהיו ניכרים ומובדלים בכל מקרה בכל ענינם והגיון לשונם ) ' . ניתן לעמת אמירה מעניינת זו עם רתיעתה הידועה של תנועת ההשכלה מהלשון היידית, והטענה שאין זו אלא שיבוש חסר טעם של הלשון הגרמנית . מדברי עמדן עולה שטיעונים כאלה רווחו כבר בסביבות אמצע המאה ( לערך זמן כתיבת ההגהות לסידור ) , ויש כנראה לקשרם לדרכים שבאמצעותם ראו והגדירו הנוצרים את הלשון היהודית, בתקופה זו כאשר הלשון הגרמנית עצמה עברה תהליכים של סטנדרטיזציה והאחדה . ההסתכלות הנוצרית שבה ושימשה כנקודת ייחוס לאידאולוגיה המשכילית המאוחרת יותר ששללה את השימוש בלשון היידית . 522 עמדן מפתח כאן טיעון, שיש סבירות גבוהה שהוא מחודש על ידו, המסביר את הטעם מדוע מדברים היהודים לשון 'יהודית' ( יידיש או לשונות 'יהודיות' אחרות ) ולא את לשון האומות . לשון זו נוצרה לכאורה על ידי שיבוש מכוון של ראשוני האשכנזים את לשון הלעז על מנת להתבדל מסביבתם הנכרית : 'כדי שיהיו ניכרים ומובדלים על כל פנים בכל ענינם והגיון לשונם, כל רואיהם יכירום כי הם זרע ברך ה'' . טע...  To the book