'אבל מעלת המשיח נבדל מורה שאין לו זמן מיוחד בעולם': נטרול המשיחיות בציר הזמן, המקום והאדם

כינונו של סדר עולם חצוי 223 של הנבדל לבין המשיחיות יש ראשית לבחון את שאלת מעמד ימות המשיח במשנתו ; האם מהר"ל מייחס חשיבות לעידן המשיחי, האם יש לו תוכן עצמי, והיכן הוא ממוקם בתוך התהליך ההיסטורי . בשאלות יסודיות אלו עוסקים פרקים כז וכח שבספר נצח ישראל, שהם מהפרקים 367 הפרוגרמטיים בהם חושף מהר"ל את עמדתו השלמה בסוגיות אלו . עיון יסודי בפרק כז מלמד שלמהר"ל הייתה משנה סדורה בדבר שאלת אחרית הימים, משנה המקהה את עוקצו של מושג המשיחיות ומפקיעה אותו מכל הבנה היסטורית אקטיבית . בפרקים אלו חוזר מהר"ל לתפישה קיצונית של סדר זמן היסטורי קצוב, תפישה המקבלת את תורת השמיטות מתוך עיצוב מודע של תפישת עולם חדשה . כמעט לכל דבר ודבר יש זמן קצוב : 'כי הזמן הוא מוציא לפעל מה שראוי לצאת אל הפועל בכל הדברים אשר בעולם, כי הכל תלוי בזמן' . כמו בדברי רב קטינא, בפרק חלק ( בבלי, סנהדרין צז ע"א ) , ימות העולם עתידים להסתיים באלף השביעי : 'כי זמן על ימי עולם הוא ו' אלפים . . . וחד חרב . . . ביום ההוא שיהיה הוא יתברך לבד . . . מפני כי אלף השביעי מיוחד לנבדל מן 368 אולם לפי מסורת נוספת המובאת בפרק חלק ( שם ) מחולקות הג...  To the book