איסור, היתר וסדר שכלי

190 אורתודוקסיה ומשטר המודרניות המאכלות המולידים מזג רע . גם אם יימצא כי אלו אכן מולידים 'מזג רע' 'אין זה טעם האיסור, רק כי מה שאסרה תורה אותם בזה נראה כי הם דברים יש בהם שנוי ויוצאים מכלל שאר המאכלים שהם טהורים, 299 מהר"ל ובשביל השנוי שבהם ימשך אחריהם טבע זר משונה גם כן' . קובע כי גם אם יימצא שאכילת מאכלים אסורים מזיקה מצד הטבע, אין זה הטעם לעצם האיסור אלא נהפוך הוא : משום החוק האוסר שהבחין מאכלים אלו מאחרים 'נמשך' אחריהם 'טבע זר משונה גם כן' . קביעה זו מייתרת את אבן הבוחן הטבעית בכל הקשור לאיסורי התורה ; אלו אינם נובעים אלא מההבחנה, הוולונטרית או השרירותית, שהבחין האל בין גדרים של איסור להיתר, מצוות עשה ללא תעשה . את החלוקה שבין חוקי איסור להיתר בפרט ובין מצוות עשה ללא תעשה בכלל כולל מהר"ל במה שהוא מכנה 'סדר שכלי' . זהו אינו סדר רציונלי הנובע מגדרים אנושיים או מחוקים טבעיים אלא סדר טרנסצנדנטי-חוקתי, המכיל קביעות אפריוריות שרירותיות, והעומד לעצמו מחוץ לכל 'סדר' או 'הנהגה' אחרים . ביסוסו של ה'סדר השכלי', האפריורי שאף קדם לבריאת העולם, הוא ביטוי מובהק לרצונו של האל להוציא אל הפועל עיקרו...  To the book