מהר"ל מפראג והגדרת היהדות לנוכח החוק הטבעי

70 אורתודוקסיה ומשטר המודרניות העת החדשה המוקדמת, והן משום אישיותו יוצאת הדופן המקפלת בתוכה רבות מן המגמות החשובות של תקופתו . מהר"ל, שחי לאורך המאה ה- 16 ופעל על קו התפר של פולין גדולה, בוהמיה ומורביה, משקף מגמות תרבותיות מרכזיות של המרחב היהודי הגדול והדומיננטי באירופה - יהדות מזרח אירופה ומרכזה . היחסים בין מיקום היהודים בעולם הנוצרי לבין תודעתם העצמית באים לידי ביטוי בצדדים רבים של משנתו, כך גם מרכזיותן של שאלות קיבוציות . כתביו של מהר"ל מכילים התמודדות אינטנסיבית עם השאלות הבוערות המלוות את העת החדשה, כגון : טבע, סדר וחוק, קולקטיב, זמן, התמדה ושינוי . משנתו חותרת להעניק מענה מקיף וחסר תקדים לשאלות בדבר מהות הזמן ההיסטורי, הגלות והפיזור, מעמדה של החוקה היהודית וגבולות הקנון של מדרשי אגדה . התימה החשובה והמרכזית שביסוד הגותו של מהר"ל היא תפישת ה'נבדל' המפותחת בדיוניו השונים, ולהבטיה השונים ייוחדו להלן דיונים נרחבים . כמאה שנה של תהליכי השתרשות מגמות פוליטיות ותרבותיות ריכוזיות קדמו לתפישה של 'האומה הישראלית' וליסודות החוק והסמכות שביסודה שפיתח מהר"ל בכתביו, ובעיקר בתפארת ישראל, נצח ...  To the book