פרק עשרים וחמשה: האם תיתכן יהדות רציונלית

486 • מה שאלוהים לא יכול 958 . בהכרח שיפורש כל מה שיחלוק על פשוטו המופת, ויוודע שיש לו פירוש בהכרח" אולם שיא ביטויו של הביטחון כביכול בקוהרנטיות הלוגית של היהדות, הוא בפולמוס היהודי - נוצרי . כאן הופך העניין, מצד המתווכחים היהודים, כאילו למובן מאליו : הדוֹגמות הנוצריות שטופות באבסורד ופרדוקסליות, מופרכות מבחינה הגיונית וסותרות ללוגיקה הבסיסית ביותר, ואילו הברית הישנה כולה רציונליזם טהור, ממש דת התבונה וההגיון הטבעיים, משוש - ליבו של כל פילוסוף ואדם חושב . "שאמונתך היא על דבר נמנע האפשר לגמרי מכל צד, ואמונתי היא על דבר שיוכל עליו כוח האלוהות, ומוכרח בחוק האמונה 959 ; "וגם ממעמד הר סיני אל תקשה עלי, לפי שאין לו ערך ודמיון לאמונתך . . . והנה לזה" כשתדקדק בכל ענייני תורתנו הקדושה לא תמצא דבר בה יכחישה השכל, וכל עדיה 960 ; "ובעבור זה היהודי בחיים ; וכל ענייני תורתך נכרים באו שעריו, ועדיה אל המתים" שהוא מורגל בדעות אמיתיות בלתי מכחישות המוחשות, ולא חולקות על המושכלות הראשונות . . . יקשה עליו להכריח שכלו להאמין דברים בלתי מובנים אצל השכל, כי איך 961 ; "שתורתנו זו האלוהית לא תחייבנו יאמין אדם ...  To the book