|
|
פרק אחד עשר : שורשים בפילוסופיה היהודית לביקורת הנצרות כדת בלתי - רציונלית • 235 לנצרות, אין אנו מעוניינים בהם אלא כאנקדוטה היסטורית - תיאולוגית בלבד . שונה הדבר לחלוטין, כשאנו עוברים אל הויכוחים היוצאים מן הבסיס המשותף של הרציונליות והתבונה האנושית . לויכוחים אלו משמעות פילוסופית נצחית, ולטענות שהועלו בהן מקום של כבוד בעולם המחשבה היהודי, הרבה מעבר להקשר ההיסטורי בהן הועלו . עוד בטרם ניגשים לגופן של הטענות, מבחינה פילוסופית, עצם ההכרה בשכל האנושי כאבן - בוחן בין הדתות, היא בעלת חשיבות עצומה . מינויה של התבונה האנושית כשופטת בין דתות שכל אחת מהן מתבססת על התגלות אלוהית, הוא בגדר מהפכה כשלעצמה, שספק אם המתווכחים עצמם עמדו על מלוא משמעותה הפילוסופית והתיאולוגית . כך או כך, חייבים אנו תודה לאותם ויכוחים, שיותר משעזרו לשיכנוע המשוכנעים בדבר שקריותה של הנצרות, הועילו לבירור נוקב של השאלה מהי יהדות . בירור זה ישמש אותנו בתוך הבית היהודי פנימה, הרבה לאחר שהאויב הנוצרי והצורך בפולמוס עימו יימוגו מבעד לערפילי ההיסטוריה . הפולמוס היהודי - נוצרי גלש מן התיאולוגיה אל הפילוסופיה רק במחצית ימי - הבי...
To the book |
|
|