פרק שביעי: הנמנעות ובעיית ידיעה ובחירה

פרק שביעי : הנמנעות ובעיית ידיעה ובחירה • 145 השתלטה על היהדות עמדתם, שהעדיפה את פסוקי התנ"ך המבטאים אמונה בחופש 291 , וכרגיל הרצון, כמו "החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים" נמצאו כבר הפירושים המתאימים לפסוקים שמשמעותם הפוכה . גם בעניין הידיעה האלוהית, נראה כי לא ניתן לגבש מן התנ"ך עמדה אחידה . יש להפריד בין הידיעה האלוהית בעתידות באופן כללי, לידיעה הפרובלמטית הרלוונטית לבעייתנו, היינו ידיעה מראש בדבר טיב ההכרעה האנושית החופשית בדילמות מוסריות, בהנחה שאכן קיימת הכרעה חופשית כזו . באשר לידיעת העתידות מהמין הראשון, עמדת התנ"ך ברורה לגמרי כי אלוהים הוא יודע כל . זהו העיקרון הראשי של הנבואה, 292 , והוא מבוטא היטב בפסוקים כמו "הגידו האותיות לאחור ונדעה כי אלוהים אתם" 293 , "מגיד מראשית "הראשונות הנה באו וחדשות אני מגיד בטרם תצמחנה אשמיע אתכם" 294 , וכיוצא בהם . אולם לגבי ידיעת האל בעניינים הנוגעים אחרית ומקדם אשר לא נעשו" אל הבחירה, יש פנים לכאן ולכאן . פשטותם של פסוקים שונים מורה כי אלוהים אינו יודע מראש במה יבחר האדם : "וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ . . . וינחם ה' כי עשה 29...  To the book