|
|
266 חלק ב' - קח את חייך לידיים להשתחרר מזה, והביטוי הפך עם הזמן לבדיחה במשפחתי . אחותי האהובה פטי עדיין אומרת את זה לפעמים, כשאני לוחץ אותה לעשות משהו והיא לא רוצה . "לטדי לא אכפת ! " היא אומרת, תוך שהיא נדה בתוגה בראשה ולא משה ממקומה . זה עדיין פועל עלי . בשלב זה, אתה אולי חושב שהייתי ילד איום ונורא . וגם קשיש כזה . יש בזה משהו . אבל חשוב על זה : לחוש אכפתיות . . . להיות מעוניין מספיק כדי לקום כל יום ולתת לזה סיכוי . . . לעשות דברים חדשים, לעשות דברים ישנים . . . להמשיך הלאה כשלא היית מתנגד לשבת קצת בחיבוק ידיים . . . זאת מתנה מאלוהים . או מדרווין . או מבית- הספר היסודי של מחוז שור . זה המוטיב הגדול של כל הספר הזה, וזו ברכה אמיתית לחייו של מי שפועל כך . בצומת מסוים, בערב אפל וסוער כשאינך יכול להירדם, בתחילת שבוע משמים כשאיבדת עניין בעצמך ובאחרים, יש פיתוי בלתי נכבש כמעט לומר, "למי אכפת כל זה ? " ובאמת, למי אכפת ? למי זה משנה אם תקום ותעשה היום את התרגילים שלך ? או אם תאכל דלי ענק של פופקורן בקולנוע ? או אם תעבוד על המיזם שכל כך התלהבת ממנו ? באמת, למי כל זה מזיז ? בכל הכבוד הראוי, אני...
To the book |
|
|