הקדמות לשלוש משניות אתיות־פילוסופיות

231 ה קד מו ת ל ש ל ו ש משניו ת את י ות-פיל ו ס ו פי ו ת ביסוד ו' הממשיך אחריו : "תהליך היצירה בעיצומו — החיים, ממד אחד משתנה ומוגבל בתהליך היצירה" עד יסוד י' אשר מכניס בפועל, כחלק אינטגרלי בכל מערכת היסודות ההכרתיים את ה אהבה בהתייחסותה לבני-האדם : "אהבה היא טעם חיי אנוש" . כבר מכאן, מיסוד י', ממפתח המשנה הסדורה המכוונת את היחיד והקהילה אל עבר עצמם, ייחודם, מתוך sola mentis cognitio , לחיות בפועל את ברכת איסוף הרגעים של מנעדי איכויות האהבה והאושר הנכסף, במסע היחיד והמיוחד, המלכותי של כל אחת ואחד מאיתנו . b . מלכות בעולמו של יחיד האדם . על פי המשנה הסדורה הראשונה, משנה סדורה : כללית ( אישית ) מלכותו מורכבת מרציותיו, מהיפעלויותיו ומרגשותיו . המשנה רואה ומכירה באפשרות היות היחיד מלך בעולמו כאחד התנאים להשבחת הרגעים של מנעדי איכות אושרו . האושר הינו מצב נפשיגופני כאחד, ובו היחיד שמח באופן יציב, מסופק עם עצמו בהישגיו, המקנים לו תכליות ממשיות ואמיתיות בתוך היותו חי בסביבה אוהבת . בהקדמה לחלק ד' של ה אתיקה , עמ' 281 , אומר שפינוזה : "אנו שואפים ליצור אידיאה של אדם בבחינת דגם של טבע אנושי . ....  To the book