|
|
פרק 13 : ההצגה חייבת להימשך 233 מילים, ועמדה בלי תנועה על מה שנראה כזוג רגליים רעועות שעלולות לקרוס תחתיה בכל רגע . לבסוף פשוט הפסיקה לדבר, כשנפלה קורבן לסיוט של כל דובר לפני קהל - בלוק מוחי ( בלק-אאוט ) . עברנו יחד על הקלטת, והקדשנו כשעה לדיון בדברים שהיא עומדת לומר . לא כתבנו לה את התוכן, רק בנינו מסגרת כללית למה שהיא רוצה לומר . אבל זה לא היה החלק החשוב ביותר בשיחה בינינו . הקדשתי חלק ניכר מפגישתנו ללימוד כמה תרגילים שעשויים לעזור לה לפתוח ולשחרר את הפוטנציאל שלה כדוברת לפני קהל . "איך אתה יכול לעסוק בזה כמקצוע ? " היא שאלה אותי . "פשוט . הנושא שאני מדבר עליו חשוב לי, נוגע לי, יקר לליבי . אינך יכול לשכנע אם לא אכפת לך . אני מרגיש אכפתיות לגבי הנושא שלי, ומעולם לא הנחתי לעצבים לעמוד בדרכי . " היה עלי למצוא דרך לגרום לתרזה לחוש אכפתיות לגבי הנושא שלה, להביא אותה למצב שתוכל לדבר מהלב . "את בעסקי הצלת חיים, תרזה . תפקידך לצאת ולדבר אל אנשים רבים ככל שאפשר על החייאה . זה הכישרון שלך . אם תופיעי ותדברי על זה בתוכנית מחר, יש סיכוי שתצילי חיים רבים . גבר, אישה, נערה, ילד, תינוק, קשישה - חיי...
To the book |
|
|