אלון גן התחלפות ״שפות״ בארגון סדר היום הקיבוצי לאורך ציר הזמן

386 | אלון גן מבוא פרק זה מבקש להצביע על תהליכי השינוי שעברו ועוברים על התנועה הקיבוצית לאורך ציר הזמן, דרך בחינת השפה המארגנת את ניהול סדר היום הקיבוצי . אבקש להראות כיצד השפה האידאולוגית הייתה השפה המארגנת הדומיננטית עד אמצע שנות ה- 60 ומשלב זה אנו עדים למעבר הדרגתי משפה אידאולוגית לשפה פסיכולוגית . בהמשך, המשבר הכלכלי שפרץ באמצע שנות ה- 80 גרם להיווצרות השפה הניהולית כשפה המארגנת את השיח הציבורי, ואילו החל מראשית המאה ה- ,21 השפה המשפטית הופכת לדרך המלך דרכה מתעצב סדר היום הקיבוצי . חוקרים רבים ניסו להקנות מבע ולסמן ניב לרעיון שאבקש לכנות ״שפה מארגנת״ . מרקס דיבר על ״בניין העל״ המצדיק את יחסי הייצור ( התשתית ) , אחרים הגדירו זאת כדת או כדת אזרחית, תומס קון וממשיכיו הגדירו זאת כפרדיגמה, חוקרים אחרים פיתחו את מושג הקונספציה, פוקו וחבריו לשיח הפוסט-סטרוקטוראלי השתמשו במושג שיח ( discourse ) או ״שדות כוח״, וצבי לניר דיבר על ״מערכת מושגים מפרשת״ . יש שהשתמשו במונח הפסיכולוגי ‘מנטליות׳ ויש שהשתמשו במונח הקוגניטיבי ‘תודעה׳ . כוונתם של כל המונחים הללו הייתה להצביע על מעין ״עמוד אש זהותי״ של...  To the book