אליעזר בן־רפאל מטמורפוזה של אוטופיה –הכיצד ומה הלאה?

16 | אליעזר בן-רפאל מנוהלים במשותף, ואפילו דירות החברים בה הן רכוש משותף ; קהילה שילדיה מתחנכים וחיים – גם בלילות – בבתי ילדים ; שבה החברים דנים באספות בכל עניין ציבורי – במובן הרחב ביותר של המילה . קהילה שבה האספה הכללית מופקדת על הניהול ( 1983 , . Ben - Rafael et al ) . הקיבוץ גם אמור היה להוות יחידה מתוכננת שמשימתה הראשונית לטפח לכידות של החברים השותפים לא רק לדרך חיים אלא גם לתפיסות עולם, ליחס לדת, למחויבות פוליטית ועוד . קולקטיבים מסוג זה, הקיימים גם במקומות אחרים, מבקשים תמיד גם להפיץ את המודל שלהם מעבר לגבולותיהם כדי לקדם אידאל של עולם טוב יותר . השאלה כמובן היא האם שאיפה כזו מציאותית . האם יכולה קהילה אוטופית לבנות את העולם מחדש ? בהקשר זה החוקרים פחות משוכנעים מהאידאולוגים . לקרואה ( 1981 Lacroix, ) שחקר קהילות מסוג זה טוען שאותן קהילות מושכות בראש ובראשונה אנשים משולי החברה הנתונים למצב של כשל חברתי וכלכלי והמעוניינים בשל כך ב״המצאות״ אוטופיסטיות . ההליכה לקומונה משמעותה תגובה כלפי החברה והזדהות עם דרישות רדיקליות . דהשמפּודושן ( 2007 Deschamps and Duchenne, ) מדגישים את הזיק...  To the book