פרק 7 : מודלים רגולטוריים של חינוך לחיים משותפים ואתגרי השילוב של חרדים | 137 שילוב החרדים במערכת ההשכלה הגבוהה מעורר דילמות ואתגרים רגולטוריים מורכבים הוא מהווה מקרה בוחן מרתק לבחינת האתגר הכפול שבקידום השוויון בנגישות להשכלה הגבוהה לצד שמירה על שוויון מגדרי וערכים דמוקרטיים באקדמיה . על פי תחזית שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, החרדים – שהיו ב - 2017 כ - % 12 מאוכלוסיית המדינה – אינם שותפים לסמלי המדינה ולתכנים המשותפים של הישראליות ( כהנר, מלאך וחושן, 2017 ; פלטיאל, ספולקר, קורנילקו ומלדונדו, 2012 ) . הם קבוצה מובחנת מבחינה חברתית, חינוכית, כלכלית, פוליטית וגאוגרפית ( גל - נור ובלאנדר, 2013 ) . רוב הגברים החרדים לא למדו מקצועות ליבה בגיל התיכון, ולעומת המגזר הכללי רמת האנגלית שלהם נמוכה במיוחד . מהשוואת ציוני הבחינה הפסיכומטרית של סטודנטים חילונים וסטודנטים חרדים עולה כי ממוצע הציונים של החרדים בחלק האנגלית בפסיכומטרי נמוכים בכ - 20 נקודות ( מתוך 100 ) מממוצע הציונים בקרב חילונים ( רגב, 2016 ) . באוניברסיטאות ובמכללות אקדמיות שונות תנאי הקבלה קפדניים, ואין בהן הפרדה מרחבית או מגדרית ...
To the book