הבית: "הַבַּיִת לְיַד הַמְּסִלָּה"

״יַלְדוּתִי הַֹשְּנִיָה" : מוטיבים בשירי ילדות | 99 בעצם לב הבית – על המרפסת טיפסו גפנים שאבא שלי נטע ופירות אחרים . ( מתוך לפיד, ,2003 10 : 42 ) נעמי יפה, בת דודתו, מספרת : בבית היו רק שלושה חדרים . סלון שהיה מכוסה בניילונים ואסור היה להיכנס אליו ; חדר מרכזי שבו התנהלו החיים והיו בו שולחן גדול ורדיו ; וחדר שינה לרחל וישראל עם יהודהל'ה, שישן על מיטה מתקפלת . בגיל ההתבגרות אהוד וזאביק [ אחיו הגדול ] ישנו בחדר בחוץ, שמאחורי הבית, כי לא היה מקום בבית . כשמזג האוויר היה נעים, כמעט ולא ישבנו בבית חוץ מאשר לאכול . החיים שלנו, הילדים, התרכזו במרפסת, בנחל ובשדות מסביב . ( ריאיון 2019 ) השיר "בשנה הבאה" בלחן של נורית הירש נתפס כשיר קולקטיבי ואופטימי, אך עוסק בעצם בחוויה מאוד אישית וקונקרטית – פנטזיה על פגישה בלתי אפשרית עם בני משפחתו המתים של הכותב על מרפסת ביתם בבנימינה . המילה "נשב" מתייחסת להוריו ולאחיו של מנור, והפזמון נכתב בנימה אירונית, הכוללת בתוכה עצב וייאוש . מנור מתאר את נסיבות כתיבת השיר : כשכתבתי את השיר הזה, זה כבר היה לאחר מותו של אבי, שנפטר כשהייתי בגיל ההתבגרות ושנה לאחר מותו של...  To the book