שפה תקנית אך לא מליצית

״רַק מִלָּה בְּעִבְרִית" : שמונה מאפיינים לשיריו של אהוד מנור | 23 בִּשְׂפָתוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ אֲנִי חַי וּמַשְׁמִיעַ קוֹל, וְקוֹרֵא סִפּוּרִים לַיֶּלֶד כֵּן, תָּמִיד מִיָּמִין לִשְׂמֹאל . [ . . . ] אֱמוּנִים בְּעִבְרִית שׁוֹמֵר לָךְ וְסוֹגֵר בְּעִבְרִית תְּרִיסִים ; לַיְלָה טוֹב בְּעִבְרִית אוֹמֵר לָךְ וְגַם סוֹפֵר בְּעִבְרִית כְּבָשִׂים . הָעִבְרִית מִשְׁתַּנֵּית בְּלִי הֶרֶף, זֶה הִתְחִיל בְּלוּחוֹת הַבְּרִית . אֲנִי חַי בְּשָׂפָה דּוֹהֶרֶת וְאָמוּת כַּנִּרְאֶה בְּעִבְרִית . אפילו ב"אני אוהב אותך, לאה" ( 1974 ) , השאוב מסיפור מקראי, מנור משתמש במשלב לשוני בינוני בפזמון החוזר, ובשלוש המילים הפשוטות, הישירות, "אני אוהב אותך" . אצטט מתוכו את שני בתיו הראשונים ואת הפזמון : אֶת אוֹתוֹ הַבֹּקֶר לֹא אֶשְׁכַּח, כְּשֶׁטָּמַנְתְּ רֹאשֵׁךְ בְּתוֹךְ הַכַּר . אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ עַל הָאֹהֶל נָח, וְרֹאשִׁי הֲלוּם שֵׁכָר . כְּשֶׁלָּחַשְׁתִּי בְּאָזְנֵךְ אֶת שְׁמָהּ, אֶת יָדַי אָסַפְתְּ בְּיָד קָרָה, וְדִמְעָה אַחַת חַמָּה אֶל כַּפּוֹת יָדַי נָשְׁרָה . הִנֵּה יָמִים רַבִּים חָלְפוּ וּשְׁתֵּי יָדַ...  To the book