|
|
] 320 [ מנהיגו ת בעיתו ת סערה אל מסכי הטלוויזיה, בעוד שלוש רשתות הטלוויזיה ביטלו את תוכניותיהן הקבועות לסיקור האירועים . השתלשלות הטרגדיה הזאת העמידה לפני לינדון ג'ונסון את הסכנה הקיצונית ביותר, אך גם הזדמנות חסרת תקדים לפעולה ולשיקול דעת . כדי להבטיח מעבר חלק היה צורך ליצור שליטה מידית והבטחה סמלית של ההמשכיות . “הימים זעקו למנהיגות", סיפר ג'ונסון לימים, “אומה מוכת הלם, מזועזעת עד היסוד, נזקקה להרגעה ולהבטחה שהממשלה אינה משותקת" . ומחוץ לאומה, “העולם כולו יעקוב בחשש אחר כל צעד שאעשה — יעקוב, ישפוט ויבחן" . כיוון שכך, “היה הכרח שאני אתפוס את מושכות השלטון ואעשה זאת בלי דיחוי . כל היסוס או התלבטות, כל צעד שגוי, כל רמז לספק 2 עלולים להיות הרי אסון" . “כולנו התהלכנו סחור-סחור בניסיון לקלוט מה אירע, אך ככל שניסינו להבין, כן התבלבלנו יותר . היינו כמו עדר בקר שנקלע לביצה ולא יכול לזוז לכאן או לכאן, אלא רק ללכת סחור-סחור" . בעזרת אוצר הדימויים הזה חזר ג'ונסון לעולם ילדותו בהיל קאונטרי שבטקסס, לסיפורי סבו . “ידעתי מה צריך לעשות", המשיך ג'ונסון, “יש רק דרך אחת להוציא עדר מהביצה . על האיש שרוכב ...
To the book |
|
|