פרק שני - חינוכם של בני-חורין

32 | להמשיך את השיחה : הזמנה לחינוך הומניסטי אחרת ולעשות משהו אחר . עובדת היותנו יצורים בעלי מודעות עצמית, ומשום כך גם בעלי חופש בחירה, היא הביטוי הפוטנציאלי של חירותנו . החירות קיימת בנו בכוח משעה שיש לנו מודעות עצמית, כלומר משלב מוקדם למדי של ילדותנו ( ויש הגורסים שעוד לפני לידתנו ) . אולם האם היכולת שלנו לבחור בין פעולות שונות ולהחליט מה נעשה היא בעצמה הגשמה מלאה של חירותנו ? היו שהשיבו על כך בחיוב, והיו אחרים שהוסיפו דרישה אחת בלבד : שמעשיי לא יהיו מוכתבים על ידי אדם אחר שעיצב את הנסיבות כך שהציות לרצונו - ולא לרצוני - הוא עבורי “הרע במיעוטו״ ( הרי גם קורבן שוד מזוין הנותן את ארנקו לשודד פועל מתוך מודעות לכך שהוא בוחר את פעולתו . אולם השודד גרם לכך שלקורבן לא נותר אלא להיפרד מארנקו, משום שתבונתו מורה לו שאפשרות זו גרועה פחות מהאלטרנטיבה של פרדה מהחיים ) . על פי גישה זו, אני בן - חורין כל אימת שאין מעשיי נקבעים על ידי אדם אחר 9 אולם פילוסופים אחרים, ובהם כמה מענקי הפילוסופיה שאני חייב לציית לו . המערבית, לא הסתפקו בתפיסה צרה כל כך של החירות . הם חשבו שהיכולת לבחור בחירה חופשית היא ר...  To the book