עיקשותה של הטראומה העיקשת

536 אפי זיו הסרת הקריטריון הזה מלקסיקון האבחנות הפסיכיאטריות ( DSM - IV ) הייתה 'תיקון' חשוב, שאִפשר הרחבה של הגדרת הטראומה . אולם ההגדרה של טראומה כאירוע חריג שממוקם בזמן עבר בעינה עומדת . באופן הזה, השיח על טראומה אדיש מבנית להוויות טראומטיות מתמשכות, שמעצם טבען מתאפיינות באי- נראות או בהכחשה, כמו במקרים רבים של הוויות חיים דכאניות שנתפסות כנורמליות . משום כך אתייחס לטראומה כאל קטגוריה חברתית ותרבותית רחבה . לא מדובר רק בהרחבה של הגדרת המושג 'טראומה', אלא גם באופנים שבהם ההגדרה המצומצמת של החוויה הטראומטית, המכילה רק אירועים חריגים ( המצויים כביכול מחוץ לתחומי החוויה האנושית ) , מטשטשת אפקטים טראומטיים קשים ועיקשים של משטרי דיכוי חברתיים ( סקסיזם, גזענות,קסנופוביה ) , שאופיים 'נורמטיבי' כביכול ועל כן נטמע בתחום החוויה האנושית ואף מחייב את סימונם כ'נורמליים' . טראומות חברתיות מסוג זה אינן זוכות להכרה כמו טראומות הקיצון הרדיקליות . כמו כן, טראומות חברתיות או פוליטיות — בניגוד לאירועים טראומטיים המתאפיינים בחריגותם — נטועות בדרך כלל בהווה ולא בזמן עבר שהסתיים . משום כך שאלות ה'זיכרון' ו...  To the book