התמודדות המדינה עם עבר טראומטי — החוק לפיצוי נפגעי גזזת כמקרה מבחן

212 נדב דוידוביץ' ואביטל מרגלית ההקרנות נגד מחלת הגזזת החלו להתבצע בקרב היישוב היהודי עוד בתקופת המנדט . אך רק עם העלייה ההמונית של שנות ה- 50 עלה באופן משמעותי מספר המוקרנים ונוצר מערך ארגוני מסועף של מרכזי הקרנות . אף שהקרנות בוצעו בקרב כל שכבות האוכלוסייה — בערים הגדולות, בקיבוצים, ביישובים ערביים ובמעברות — היום ברור שלא כל המוקרנים חוו את הטיפול בגזזת באותה צורה . פרשנותם של רבים מהמוקרנים, עולים חדשים מזרחים, קושרת את הטיפול במחלת הגזזת עם מכלול פעולות דכאניות שנקטה המדינה בתקופה זו נגדם כקבוצה . עבור מוקרנים אלו מקרה הגזזת הוא סיפור נמשך של פגיעה, החל בעצם ההקרנה, שאותה חוו רבים כטראומה, המשך בנזקים הגופניים והנפשיים 5 שהתפתחו בעקבות ההקרנות, ועד דחייתן של חלק מהתלונות נגד המדינה . כמו כל מחלה אחרת, הן מחלת הגזזת הן המחלות שהתפתחו עקב ההקרנה אינן מתקיימות רק בממד הפיזי-הביולוגי . למחלה יש גם ממד חברתי, ובמובן זה היא נתפסת ומתפרשת, הן על ידי החולה הן על ידי סביבתו, בתוך הקשר חברתי 6 לאור זאת, גם הליך הריפוי חייב להביא בחשבון לא רק את הממד ותרבותי . הפיזי-הביולוגי אלא גם את הממד ה...  To the book