זכרונות מדומיינים: טראומה, פנטזיה וגבריות בסרטו של איתן פוקס 'ללכת על המים'

126 רז יוסף 2 פוסט-זיכרון הוא אפוא 'מובחן הטראומטיים שלא ניתן להבינם או לשחזרם' . מזיכרון במרחק דור ושונה מההיסטוריה שמקורה בקשר אישי עמוק . פוסט-זיכרון הוא צורה מיוחדת ורבת עוצמה של זיכרון, בדיוק משום שהקשר שלו לאובייקט 3 או למקור מתווך לא על ידי זכרונות אלא על ידי השקעה מדומיינת ויצירה' . פוסט-זיכרון מייצר באמצעות הפנטזיה מלאות במקום שהזיכרון נעדר, מתאבל על אבדן טראומטי שאין לו תיקון, מדמיין היכן שאי-אפשר להיזכר, בונה את מה שאי-אפשר להשיב בחזרה, מייצג את הבלתי ניתן לייצוג . באמצעות הקישור בין עברו של הילד, קודם שהגיע לעולם, לבין השקעה מדומיינת, מזכיר תיאור הפוסט-זיכרון על פי הירש את התיאור של פרויד לסצנה הראשונית, שבה הילד מקשיב או מביט בפעילות המינית של הוריו — מצב שבו הילד עד להיסטוריה שלו, לרגע של היווצרות הסובייקטיביות שלו . ההשקעה הליבידינלית של הסובייקט היא בתסריט הפנטזמטי כולו ולא באובייקט מסוים, 4 בפנטזיה של הסצנה והזדהויותיו עשויות לנדוד בין עמדות ודמויות שונות . הראשונית, הילד עד למקורותיו ובאותה עת נמצא במקומו של אחד ההורים : הוא גם המתבונן וגם אחד המשתתפים . הילד תופס את ...  To the book