הוא מאבד את דרכו זה מכבר : "אילו ניתנה התורה חתוכה ‑ לא הייתה לרגל עמידה" . באופן זה מסביר המהרש"ל מדוע משה רבנו לא פירש בתורה את כל פרטי 57 הדינים והותיר מקום לספקות וז"ל : הגע בעצמך, משה למה לא כתב מפי הגבורה באר היטב כפי אשר ראוי . מבלי שיפול בו שום ספק . ויהיה פנים אחד לתורה, ולא מ"ט [ פנים ] ? שאינו מן האפשרי לעשות ספרים בעניין זה . . . ועוד אדרבה אם כל זה היה כתוב בתורה, קל וחומר שהיה עליו יותר הוספה . . . שאי אפשר שלא יפול ספיקות ושינוים ועומק הדעת בהוספה ראשונה, עד שתגיע הוספה שנייה . . . שאינו בנמצא מן האפשרות להודיע ולבאר כל ספיקות התורה . . . לפי המהרש"ל, לא קיימת אפשרות מעשית לברר את כל הספקות שבתורה . כל ספק שיתבאר וייכתב יגרור בעקבותיו ספק נוסף ואין לדבר סוף . מסיבה זו, נתן הקב"ה את סמכות ההכרעה ההלכתית לחכמים : על כן מסר התורה לחכמים השתולים בכל דור, כל אחד ואחד לפי חוצב מקור שכלו, לחלק לעילוי ולהוסיף כפי מה שיראו לו מן השמים, ואם בא לטהר יסייעו לו . לתורה פנים רבות שנועדו להתגלות במהלך הדורות "ואפילו מה שתלמיד וותיק 58 במהלך ההיסטוריה של העםעתיד להורות לפני רבו, כבר נאמ...
To the book