אשליית היציבות

36 המסר היה : חקור כלכלכליים, פוליטיים ואחרים, והגנה מְרַבִּית מפני פיטורין . מה שעולה בדעתך ואיש לא יתערב בבחירותיך . לא במקרה כל זה קרה במדינות המתקדמות, שבהן המוסדות האקדמיים נחשבים לא רק למוסדות להשכלה ולמדע אלא גם לעוגן של הדמוקרטיה והמוסר . הקביעות היתה חשובה גם בהיבט הארגוני, שכן היא סיפקה לחברי הסגל זהות משותפת ומנעה תחלופה גדולה מדי של חוקרים ומרצים בתוך החוגים . קיימים הבדלים בין המדינות בדרישות הסף ובתקופת המבחן לקראת הקביעות . בגרמניה, למשל, משרה קבועה אינה יכולה להינתן במוסד שבו מדען השלים את הדוקטורט, אלא לאחר תקופת צינון של שנתיים באוניברסיטה אחרת . בכל המדינות ובכל המוסדות הקביעות ניתנת בתום תקופת מבחן או מועמדות, שנמשכות בין שלוש לשש שנים, בהליך שבו נבדקים הישגיו המדעיים של המועמד וגם התאמתו החברתית לחוג ולמוסד . לחברי הוועדה שמעניקה קביעות ( שהיא במקרים רבים אותה הוועדה שמעניקה קידום בדרגות, ויושבים בה בדרך כלל פרופסורים בכירים מכל החוגים באוניברסיטה ) מוקנית חסינות שיפוטית, שמתבטאת בחיסיון על נימוקי ההחלטה . תקופת המועמדות לחוצה במיוחד, משום שהאדם נמצא תחת זכוכית מגד...  To the book