האם יש זכות קיום למדעים ההומניים בפורמט הנוכחי?

נשאר יציב, וההמצאה מגיעה כאשר ההשראה נוחתת על ראש המדען כמו התפוח על ראשו של ניוטון . השראה כזו היא אמנם אלמנט חשוב וחיוני במדע, אבל בפועל עולם המחקר הרבה יותר אפור ולא כל כך זוהר . ובכל מקרה שיעור הניוטונים אינו גבוה, ואין לחברה תקציב לממן כל כך הרבה עצים, תפוחים וזמן פנוי למחשבה . מעבר לפינה, ועוד יותר מכך מעבר לאופק, אמנם ממתינים אינספור נושאים להיחקר ובעיות להיפתר, וככל שהמדע מתקדם כך מתחוור לנו כמה מעט אנו יודעים על העולם . אבל דומה שהמודל הוותיק קרוב למצות את עצמו ומחכה לשינוי ממעלה שנייה . כיוון שמספר המדענים גדל בהתמדה, כיוון שמדען חייב לחדש בכל מאמר, כיוון שכמות המאמרים הנתבעת ממנו עולה ועולה, וכיוון שרוב שיטות המחקר לא השתנו בבסיסן ( כלומר רוב המדענים צועדים באותה דרך, ומתקשים לשלוף שפנים ) ‑ נוצרה רוויה ( זמנית כמובן ) . במילים אחרות, המחקרים המדעיים היום הם נקודתיים יותר, מוסיפים טיפות קטנטנות בלבד לאוקיינוס המידע, ומציפים עוד ועוד וריאציות על אותו נושא ( בדומה למה שקורה בעולם המוזיקה ) . התופעה בולטת במיוחד במדעים ההומניים, כי בניגוד למדעים הקשים, שבהם הטכנולוגיה, בעיקר הד...  To the book