עמדות משיחיות בחז"ל: בין בחירה וגורל

עמדות משיחיות בחז"ל | 407 | 2 אל זמן העתיד, איננה ציפייה לזמן זה, אלא היא עצמה הזמניות העתידית . כך נוכל למצוא באחד החיבורים האפוקליפטיים : ׳כי דבר ההווה איננו מאומה ודבר העתיד גדול מאוד . כי כל אשר משחתו בו עובר וכל בן תמותה יחלוף ונשכח כל זמן ההווה ואין זכרון לזמני ההווה הנכתם ברעות . וכל הרץ עתה להבל הוא רץ . . . ודבר העתיד הוא הנכסף ואשר יבוא אחרי כן לו נקוה . כי יש זמן אשר לא יעבור ובאה עת אשר תקום לנצח . . . והם העתידים לנחול את 3 המשיחיות מתוארת במונחי הזמן : הזמן האמור ולהם ירושת הזמן המובטח׳ . לפי תפיסה משיחית רווחת ( אך לא היחידה ! ) ההווה בעצם הגדרתו כזמן חולף הנו חסר משמעות ומקולל . השאיפה היא לזמן ממשי וקיים שהוא זמן הנצח . ׳זמן אשר לא יעבור׳ איננו רק הגדרה של מה שמתרחש בזמן אלא הגדרת הזמן עצמו, זמן שהוא זמן של ׳אחרי כן׳, של עתיד ש׳הוא הנכסף׳ ; אין לו אפשרות של מימוש בהווה החולף . האוטופיה מעצבת סוג מסוים של תקווה . לא פעם מקור תקווה זו הוא בשאיפה לאותנטיות, קרי לקיום התואם את עצמותו ומהותו של האדם . אלא שפעמים רבות האדם השואף לקיום אותנטי חש שהוא אינו בר מימוש בהווה ולכן ...  To the book