ילדות בין ירושלים המחולקת לאמריקה הגדולה

אמי, שולה לבית גוטהרד, היתה מורה לחינוך גופני ומחלוצת ריקודי העמים בארץ, שהפכו לשמה השני . היא התמחתה בתחום, הכניסה את ריקודי העמים גם לבתי הספר ולאוניברסיטה, ובמשך עשרות שנים הקימה וטיפחה חוגים של ריקודי עמים, גם לגמלאים . סביב הורי נקבצה חבורה ירושלמית עליזה, שהרבתה להיפגש, כשאמא תמיד בלב העניינים, מרקידה ומקפיצה . שני ההורים שלי הם חובבי ספורט . אבא שלי שיחק כדורסל בקבוצת מכבי צפון תל אביב ובאס"א, אמי שיחקה כדורסל בנבחרת הפועל והיתה אתלטית מוכשרת שזכתה באליפות הארץ בהטלת כידון . אמי, המורה והיזמית, ואבי, הפרופסור והמרצה, חינכו אותנו לחריצות, לאהבת הארץ, לתרומה לקהילה ולעצמאות . כשהיינו מבקשים מאבי עזרה בהכנת שיעורי הבית, הוא מעולם לא גילה לנו את התשובות לשאלות . במקום זה עזר לנו להגיע אליהן לבדנו בעזרת שאלות שהציג לנו . בבית שבו קיבלתי חופש פעולה רחב, אני זוכר היטב את הפעם היחידה שאבי הטיל וטו על משהו : הוא אסר עלי לרכוב על אופנוע, ולמרות שלא היה דבר שרציתי יותר, כיבדתי את האיסור הנדיר הזה שלו . היום אני יודע כמה הוא צדק . אם אני, נהג מרוצי ראלי, הייתי רוכב על אופנוע, ספק אם הייתי פ...  To the book