המדינה זה לא אני: הוראה בחברה רבגונית

להחליט מעכשיו על דברים שיקרו בעוד הרבה זמן . חשוב לשרת את המדינה ולתת למנהיגים שלנו לפתור את הדברים הבעייתיים . . . וכן . היו כעסים ואכזבות . אנשים שאלו, 'מה, אנחנו סוג ב' ? ' אפילו המצאנו בדיחות שחורות על נתב"ג ועל מסלול היציאה מהמדינה שאולי עוד יהיה מחולק לאזרחים סוג א', לאזרחים סוג ב' ולתיירים . עם זאת, זה לא השפיע על הנתינה שלנו בתוך הכיתות, בתוך בית הספר . הפוליטיקה יכולה להיות מתסכלת . אני מאמינה שהשיח עם התלמידים בבית ספר תיכון היה מאתגר יותר . תלמידי בית הספר היסודי חוזרים פעמים רבות על מה שהם שומעים בבית" . "לא חוויתי את האירועים האלה בזמן אמת כמורה בכיתה כי הם קרו בקיץ, והיתה חופשה", מס פר איאד . "מה שכן, היה כאן כעס . לא שמעתי על תלמידים שהחליטו להחרים את צה"ל בגלל זה, אך שמעתי אכזבה . לא היה כאן מרד, אך היתה פגיעה . . . אז אני מספר לתלמידים על התחושות שלי, אך אני גם מספר על הגאווה שלי למרות הכול, לצד הכאב . אני לא מסתיר כאב . אני מכבד חוקים שנחקקו בכנסת, אני לא מאמין שהחוק ישתנה, אך אני מקווה שיתקנו תקנות שייטיבו עם הדרוזים . אני אפילו כותב עבודה על הנושא במסגרת הלימודים של...  To the book