ב) המשמעת

227 ה ח ינו ך, ה רצ ף והר פורמו ת שתהיה בהן כל תועלת . רבות מן הכיתות הן כמרקחה ומורים גאונים המסוגלים לגבור על המהומה שבכיתות קשה מאוד למצוא, גם אם נעלה את שכר המורים שבעתיים . יש פחד ואפילו איסור לומר את הדברים הללו בגלוי, משום שיש בהם משום השמצה של התלמידים, ועל כן מפנים את התלונות נגד המורים, ומטיחים בהם שהם חסרי כישרון ואינם מסורים לעבודתם . נגד טעונים ציניים אלה איש אינו מעז לומר את האמת, שלפעמים תלמיד מתוסכל ומעורער אחד יכול להרוס את ההוראה ואת החינוך בכיתה שלמה . זו האמת לאמיתה ולא קשה להצביע על פוליטיקאים ושאר סלבריטאים של ימינו המאשרים בעצם קיומם ובהתנהגותם הנוכחית את הטענה הזאת לגבי עברם בבית הספר . לכן הגיע הזמן, וכבר שמענו קולות בכיוון זה, וחבל שאין אלה אלא קול דממה דקה, שיקבעו בחוקי המדינה הנחקקים ב"כנסת" לא רק זכויותיו של התלמיד, אלא גם חובותיו לפרטי פרטיהן : יחס כבוד אל כל מבוגר בכלל, ואל המורים, ההנהלה ושאר אנשי החינוך בפרט . לשון נקייה ומתורבתת בבית, בבית הספר ואפילו ברחוב . לבוש הולם את בית הספר ואת מגמותיו החינוכיות . השתתפות מלאה בכל השיעורים, ובכל המשימות החברתיות...  To the book