3. המערכת הפוליטית

המהפכה החוקתית  128 בית , לעומת זאת . הדבר עשוי להתבטא ביחסי הכוחות בכנסת , הישנות המשפט העליון בישראל איננו מוסד רובני משום שמנגנון הבחירה של יעת המצטרפים שופטיו מעניק לשופטים המכהנים מעמד מועדף בקב לכן אם בית המשפט העליון נשלט בעבר על ידי האליטות . לשורותיהם תימשך הדומיננטיות שלהן גם אם יחסי הכוחות בחברה הישראלית , הישנות הצעתי את הסברה שלפחות חלק מחברי הכנסת בחרו , לפיכך . ישתנו לרעתן הגנהלפעול כנגד האינטרס המוסדי שלהם והחלישו את הכנסת כדי לספק . שהדומיננטיות שלה הועמדה בסכנה , למערכת הערכים שלהם אך רוב חברי הכנסת , הכנסת אמנם הצביעה בעד שני חוקי היסוד החדשים אולם עידן התמימות חלף . לא היה מודע כלל למשמעותם מרחיקת הלכת חיש מהר כשהכריז בית המשפט על המהפכה החוקתית ופעל באינטנסיביות אצל רבים . חוקי היסוד החדשים כמקור ללגיטימציה תוך הסתמכות על מחברי הכנסת הביאה ההתפכחות גם לידי התייחסות ביקורתית למהלכיו של , בכנסת החלה להישמע ביקורת נוקבת על האקטיביזם השיפוטי . בית המשפט . אקטיביזם המתבטא בהתערבות אינטנסיבית בהחלטות הדרג הפוליטי בעייתית שבה התקבלו שני חוקי היסוד הביקורת התמקדה גם בדרך ...  To the book