ד. 'האנקדוטה הקדושה' ואקזיסטנציאליזם חסידי: מבט נאו־חסידי

יצירתו של מיתוס פשיסחה 227 הצפייה אל מזיגה חדשה של תורה ועבודה [ . . . ] באווירת העזובה, שהיתה מעתה גם לעזובת מטרה, באווירת ה'אינדיבידואליזם' יכולה עוד להשתגשג חוכמה, אבל קדושה אינה יכולה עוד לגמול . 42 בדברים רווּיֵי פָּתוֹס אלו ביטא בובר את תמצית היסודות ששימשוהו לימים בהצגת התמונה השלמה של מאבק האיתנים בין היהודי לחוזה באספקלריה בלטריסטית בספרו גוג ומגוג : מגילת ימים, שבו ראה את היצירה השלמה ביותר שלו בתחום החסידות, 43 היצירה הנרטיבית המלאה היחידה שכתב בעצמו ולא כלקט של מקורות אחרים . החסידות בפולין העסיקה את בובר עוד בראשית עבודתו בשדה הסיפור החסידי, בעשורים הראשונים של המאה העשרים . כבר אז הוא הזכיר בכמה הזדמנויות את עניינו 44 בלובלין ובפשיסחה, ונדרש לחידת מערכת היחסים המורכבת בין היהודי ובין החוזה . הדחף המרכזי לכתיבה זו נולד בשנת ,1916 בעקבות ביקור שערך אצל בנו שהוצב כחייל בצבא הגרמני בפולין, וכך הכיר 'את הסביבה שבה נתחולל המאבק . רק עתה יכולתי 45 אולם ניסיונותיו להביא את הספר אל גמרו לא עלו יפה, ורקלראות', כתב לימים . 46 כעבור למעלה מעשרים שנה הבשיל החיבור, בעטייה של מלחמת העול...  To the book