פרק עשירי: תמונתיוּת רב־קוטבית

720 תוספות : מסד וטפחות ביאליק, שמרובה בהן התמונתיות, ניתן לקרוא אותם בכל אחת מן הדרכים או כצירוף של כולן יחדיו . שירי טשרניחובסקי התמונתיים מופנים לחושים . שירי שלונסקי ושירי אלתרמן מבקשים לאחד בתמונותיהם את שלוש האפשרויות התמונתיות . שירי ש . שלום פונים לתמונות הסמלניות . הצד השווה בשירים הנכתבים בדרך המסורתית היא הָאחדוּת התמונתית המושגת בהם תוך הדגשות שונות של מנטליוּת, פיגורטיביוּת או סמלנוּת . בקשת האחדות נסמכת על תפיסה אסתטית, הרואה באחדוּת תנאי שאין לעבור עליו ביצירה האמנותית . בשיר הישן נשמר הלך רוח אחיד, והתמונות הן חד-קוטביות, מרוכזות מסביב לציר אחד . שיר ההיתול התָחום זקוק אף הוא לחד-קוטביות בציוריו . הרי דוגמה מתוך שיר היתול שתמונתיותו היא סמלנית, שכן ציור הזוג המסוים בשיר 2 נושא עמו מוסר השכל, החורג מעבר לסיפור המעשה : הַצָּעַת נִשּׂוּאִין אָמְרָה הַפְּרָאִית לַפָּרוּעַ אֲנַחְנוּזוּג נָאֶה . אָמַר הַפָּרוּעַ רָגוּעַ — בַּמַּחֲזֶה . אֲבָל בַּחַיִּים מַמָּשׁ יַלְדָּתִי לֹא אַתְּ יְכוֹלָה לַעֲמֹד עַל יָדִי . אָז הָלְכָה הַפְּרָאִית כִּבְיָכוֹל וְלָקְחָה לָהּ פָּקִיד מְהֻגָּן...  To the book