פרק ראשון: אהרן ציטלין — מורשת הקבלה

פרק ראשון : אהרן ציטלין — מורשת הקבלה 531 וְדָבָר מִתּוֹךְ דָּבָר חוֹרֵג, דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר נִגְלָל, נֶעְתָּק . "השיבה לזכרון-יעקב", עמ׳ 27 השם 'בלה' הוא בעל משמעות כפולה . פירוש שמה הוא 'בית ( פרצופין ) לה' . בהתגלותה האחת היא שייכת לנוף החלוצי, שיש בו מסוד השִׁכחה של העבר . במעמקיה היא ירֵאה מכל חוץ . אל לוריא תשוקתה . פנים נמשך לפנים . אנִיֶלה רובין נקרעת בין אהבות . העולם המתבולל, בדמותו של לובלסקי, קוסם לה . אבל החלק הראשון שבשמה, שהוראתו היא 'אני-לה', גובר על הצליל הפולני שבדרך ההיגוי של השם . גם שם משפחתה, רובין, יש בו מן הצירוף של עולם היידיש והעולם העברי . ציר חייה הוא מסביב לילד שלה ושל לוריא : ראו-בן . ויקטור לובלסקי הוא המנצח בזכות מראהו החיצון הנוכרי, המסתמל גם בשמו הגויי . גם הוא נחתך לשם וכאן כדי להדגים את האלטרנטיבה הכפולה הניצבת בפני היהודים . בגולה קיימת התבוללות ; בישראל — כנעניוּת . מסיה אלבינז׳ה הוא היסוד הנחשי-השטני שבמחזה, נציג הניהיליזם שבאמנות, אחיזת העיניים שבזו האחרונה . ה״מתווכים", העומדים בין האמן ובין הציבור : מבקרים, סוחרי תמונות מאוסים בעיניו של ציט...  To the book