פרק שני: שירת גאולים

240 תוספות : מסד וטפחות ישראל ישמעו ומשה ילך יחד עם זקני ישראל לפרעה ויבקשו רשות לצאת דרך שלושה ימים במדבר לעבוד את ה׳ ולזבוח לה׳ אלוהים . פרעה יסרב ; או אז ישלח אלוהים את ידו ויוציא את עמו שיֵצא ברכוש גדול . משה מתעקש, מובטח לו שלא יאמינו לו ויאמרו “לֹא-נִרְאָה אֵלֶיךָה'" . האלוהים מפקיד בידיו את הנס לחולל במטה שבידו, שיהיה לנחש לעיני פרעה . ועוד מוסיף נס על גבי נס . היד המצורעת כשלג והמתרפאת ( שני אותות שיש בהם מן המאיים בגבולות של שיח בכוונה של שכנוע ) . ואם לא יועילו שני האותות, יופיע האות השלישי ( המופלג באימתו ) — מֵי היאור שייהפכו לדם . משה מוסיף להתעקש . לא איש דברים הוא, כי אם כבד-פה וכבד-לשון, ואין הוא מתאים לשליחות התובעת פנייה לבני ישראל, לזקנים ולפרעה . הוא מקבל חיזוק . מי שֶׁשָּׂם פה לאדם ירפא חירש, אילם, עיוור . משה ילך ואלוהים יורה לו מה לדבר . הדברים אינם משכנעים את השליח, “בִּי אֲדֹנָי ; שְׁלַח-נָא בְּיַד-תִּשְׁלָח" . אלוהים כועס ואינו מוותר . אהרֹן אחיו הלוי יֵצֵא לקראת משה, ישמח להתלוות אליו ( בשמו של משה נכללה האות ה"א, מתוך “אהיה" . בשמו של אהרׁן נכללו האותיות אל"...  To the book