פרק חמישי: רוממות השירה

172 תוספות : מסד וטפחות בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּהָעָם אֶת-ה' וַיַּאֲמִינוּבַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" . האירוע החד-פעמי מתמשך באמונה לאורך ימים ושנים . השירה היא סוגה נעלה בחשיבותה בסולם מורשת הדורות, כמו בשירת משה בצאת ישראל ממצרים והים שנחצה, ובצוואתו בסיום ארבעים שנות נדודים במדבר, על סוף מותו ( דברים, פרקים ל - לב ) . כמו גם בשירת דוד ( שמואל, תהילים, הנ"ל ) . השירה היא סוגה רבת-פנים . היא נשמעת בהיכל בהלל ועלולה בעת חורבן לצאת מן ההיכל ביללה ההופכת לדומיית מוות בחוצות . "בָּא הַקֵּץ אֶל-עַמִּי יִשְׂרָאֵל, לֹא-אוֹסִיף עוֹד עֲבוֹר לוֹ : וְהֵילִילוּשִׁירוֹת הֵיכָל בַּיּוֹם הַהוּא, נְאֻם אֲדֹנָי ה' ; רַב הַפֶּגֶר בְּכָל-מָקוֹם הִשְׁלִיךְהָס" ( עמוס ח, ב - ג ) . המילה 'שירה' בלשון נקבה מרחיבה את המונח 'שיר' שהוא בלשון זכר . תוספת האות ה"א היא רמיזה לשם ה' כמו בהוספת האות ה"א בשם אברהם לעומת אברם, או בשם יהואש במקום יואש . מאפייני השיר בהופעתו התכופה הם גם סימני ההיכר של שירת-הים מפי משה וממנו לבני ישראל ולמרים ובנות לווייתה המנגנות ורוקדות . השירה כסוגה מכלילה ואוצרת בתוכה את השיר במדרג...  To the book