מקומה של תפיסת המוות בקבלת החלטות טיפוליות בסוף החיים

50 | סוף החיים אלה נמצא כי החולה ובני משפחתו מגיבים למצבי המחלה המשתנים ולא מצליחים לנהל את תהליך קבלת ההחלטות . דיבור פתוח על המוות לא בהכרח עוזר ומקל על החולה ובני משפחתו . רחל וחיימה רחל וחיימה גרים בדירת שיכון בעיר צפונית . הם מכירים מגיל ,17 וכיום שניהם בני 65 . הם עלו מארגנטינה לפני כעשר שנים . הם נראים כהשתקפות הפוכה אחד של השני . רחל כחושה באופן קיצוני, עורה קמוט, לחייה שקועות והיא חלשה מאוד . חיימה בעלה מעט שמנמן, סומק בלחייו, מלא חיוניות . לפני חמש שנים חזר הסרטן אל גופה של רחל בפעם השלישית, אך בעוד שבפעמיים הראשונות הוא היה ממוקד, כיום הוא מפושט והגוף מלא בגרורות . לאחרונה נאמר להם שאין מה לעשות יותר לריפוי המחלה . חיימה מספר כי הוא למד המון על כל סוג סרטן חדש שהתגלה בגופה של רחל . הוא הגיע מוכן לפגישות עם הרופאים, ושאל אותם לגבי טיפולים שעליהם קרא באינטרנט . הוא מכר את העסק המשפחתי על מנת לטפל ברחל . "אם בזמן קשה אנחנו לא נהיה ביחד, מה שווה כל הדרך שעשינו ? . . . לבור, לבית הקברות, אנחנו לא לוקחים גרוש״, הוא אומר . אף שהם לא דתיים, כיום הם מחכים ל"מה שאלוהים נותן לה" . זה י...  To the book