פרק יג: העולם ככמה שורות של שירה קלילה

העולם ככמה שורות של שירה קלילה 213 מבחינה זו, אפדייק הוא האנטי-וודי-אלן . ועם זאת, מבחינה אחרת, הוא מסכים עם וודי אלן לחלוטין . הוא חולק עמו את אותה אימה מפני האינות האינסופית ואת האמונה בכך שהמין מציע רשת הגנה פסיכולוגית מפניה . יתרה מזאת, הוא גילה שהפוביה שלו מפני האי- קיום עומדת ביחס הפוך לתאוות הבשרים המלבלבת בו — נקודה שניסח אותה בתמציתיות מתמטית באני-מאמין השירי שלו, השיר "נקודת האמצע" מ- 1969 : 1   = תחת חרדה אבל לא רק האֶרוֹס חישל את אפדייק כנגד אימי האינות . הוא טען גם שהוא שואב נחמה מן הדת — ספציפית, מגרסה של הנצרות הדורשת אמונה עיוורת — ומכך שהיא מציעה תקווה לחסד חובק כל ולגאולה אישית . כאן הגיבורים שלו היו פסקל וקירקגור, ובמיוחד קרל בּארְת . "התאולוגיה של בארת, בשלב מסוים בחיי, הייתה הדבר היחיד שהעניק להם תמיכה [ לחיים שלי ] ", 2 העיר פעם אפדייק . הוא הצהיר כי הוא מאמין, כמו בארת, שאלוהים הוא totaliter aliter — אחר לחלוטין — ושאי אפשר להתקרב אל המסתורין האלוהי באמצעות המחשבה הרציונלית . הוא נמשך גם אל הזיהוי, המיסטי משהו, של האינות עם הרוע של בארת . בקובץ מוקדם של כתבים ש...  To the book