אתנחתא: הגליאני בפריז

הגליאני בפריז 189 להרים מהרצפה בדל סיגריה תועה שהשליך לקוח אחר ולפטם בו את מקטרתו, העשויה משורש האברש . ואיך התחיל סארטר את החקירה האֶפּית על היחסים שבין l’être et le néant ( הישות והאין ) ? בתיאור של בית הקפה הזה ממש כ"מלאוּת היֵש", ולאחר מכן הגיג ארוך על הדיאלקטיקה של ההוויה שהגל מציג ב מדע הלוגיקה שלו . אין פלא שאני מאמץ כאן פוזה הגליאנית . אשר ליומרנות . . . טוב, קפה דה פלור מציב רף גבוה מאוד של יומרנות . ואולם המטרה שלי היא מטרה רצינית . מה שאני מתאמץ לעשות הוא לראות את העולם באופן המופשט ביותר שאפשר להעלות על הדעת . זוהי, כך נראה לי, תקוותי האחרונה לפענוח השאלה מדוע העולם קיים בכלל . כל הוגי הדעות שכבר דיברתי איתם לא הצליחו להגיע להכללה אונטולוגית שלמה . הם ראו את העולם מזווית מוגבלת כלשהי . בעיניו של ריצ'רד סווינברן, העולם היה ביטוי לרצון האלוהי . בעיני אלכס וילנקין, הוא היה תנודה פרועה בריק הקוונטי . בעיני רוג'ר פנרוז, הוא היה ביטוי של מהות מתמטית אפלטונית . בעיני ג'ון לזלי, הוא היה משהו שצמח מתוך ערך אל-זמני . כל אחת מנקודות המבט האלה על העולם התיימרה לתת תשובה לשאלה מדוע הוא ...  To the book