פרק ד: המתנגד הגדול

המתנגד הגדול 63 תחושה ניצחת כאילו בהכרח היו רגעים מוקדמים יותר בזמן . אבל הלקח ממודל המפץ הגדול הוא שלפני המצב ההתחלתי לא היה שום זמן" . ובכן, חשבתי לי, נראה שבכל הנוגע לזמן, גרונבאום הוא לייבניציסט בארון . בסוף המאה השבע-עשרה ניסחו לייבניץ וניוטון עמדות יריבות בנושא טבעו האמיתי של הזמן . ניוטון הציג את העמדה ה"אבסולוטית" וסבר שהזמן חורג מגבולו של העולם הפיזיקלי על כל המתרחש בו . "הזמן המוחלט, האמיתי והמתמטי, מתוך עצמו ומעצם טבעו, זורם באופן אחיד ללא כל יחס לדבר חיצוני", 3 הכריז ניוטון . לייבניץ הציג עמדה הפוכה, "יחסיותנית" . הוא טען לעומת ניוטון שהזמן אינו אלא יחס בין אירועים . בעולם סטטי — עולם ללא שינוי, ללא "התרחשויות" — הזמן פשוט לא יהיה קיים . דומה כי גרונבאום, כשטען שלא היה זמן לפני המפץ הגדול, מהדהד את לייבניץ . הוא הניח שדיבור על הזמן במצב של לא-כלום, במצב משולל שעונים ומשולל אירועים, הוא חסר משמעות . אבל כשאמרתי זאת לגרונבאום, הוא הגיב בתרגיל ג'ו-ג'יטסו איטלקטואלי וניצל את ההתקפה שלי לטובתו : "לא, ג'ים, אני מפעיל גמישות פילוסופית", הוא אמר . "אני לא בהכרח מצדד בלייבניץ . יכול...  To the book